חופש

חופש.

פסח, סוף קורונה (סוג של), בחירות… כמה מתבקש להרהר בסוגיית החופש בימים שכאלו.

הרגלים, דפוסים, התניות, זכרונות, חוויות, כמה קשה לנו להשתחרר מכל אלו, כמה אנחנו מסגלים לעצמנו את כל אלו מהיום בו אנחנו נולדים וכמה אנחנו מתנהלים מתוכם. סופגים את החינוך מההורים, מהסביבה, מהחברה. מלמדים אותנו מה זה ערכים ונורמות וכיצד עלינו להתנהג אבל אף אחד לא מלמד אותנו מהו חופש אמיתי, מה המשמעות הפנימית של המילה ולא החיצונית. מדברים איתנו על חופש כלכלי, חופש מהשגרה הרי שזו חופשה, חופש מהעבודה/מהלימודים… אך האם זהו באמת חופש? להיות חופשי לעשות כרצוני?

החופש האמיתי מגיע מבפנים והוא החופש להיות מי שאני באמת, להתחבר פנימה אל העצמי, אל המהות האמיתית, ללא ההרגלים והדפוסים, ללא המסכות וההגדרות, ללא כל הדמויות שאנחנו מלבישים על מי שאנחנו באמת, היוגה קוראת לזה - פורושה או אטמן. מהות נצחית קבועה שאינה משתנה.

אף אחד לא יכול לשלוט בחופש שלנו, לא הדמוקרטיה ולא סגרים ואף לא הגבלות כאלו ואחרות והחלטות חיצוניות שכאלו. האם יציאת מצרים היא אכן יציאה לחופשי? האם בני האדם היו חופשיים לאחר מכן? רק אנחנו יכולים לשלוט בחופש שלנו.

היוגה מאפשרת לנו להתחיל לזהות הרגלים, להתחיל לשחרר דפוסים, להתחיל אפילו רק להתבונן ולהבחין בכך שהם קיימים. היא מאפשרת לנו להבין למה אנחנו מתנהגים כפי שאנחנו מתנהגים. בעזרת תרגול והתמדה בו, מאפשרת לנו בעיקר להתחיל להבין שעלינו לשחרר את כל מה שאנחנו אוחזים בו עם כל הקושי שבדבר, אך אולי כך תתגלה המהות, תתגלה הפורושה.

עלינו להתחיל לנהל את המיינד במקום להתנהל מתוך המיינד.

חופש לא יגיע בעזרת החלטות שנעשות באופן חיצוני לנו, החופש נמצא וקיים עמוק פנימה בתוכנו, עלינו רק להתחיל לחקור, להיות בעשייה ולעשות עבודה פנימית אל חקר העצמי. עם הזמן, אולי אף להרגיש את החופש הזה מדי פעם, במרווחים שבין המחשבות, בזיהוי של התגובות והדפוסים, ביחסים עם עצמנו ועם אחרים, בהבנה, בקבלה, בהקשבה, בהתבוננות, בתרגול ובהתמדה בו.

החופש שקיים בנו הוא ההתנהלות שלנו מתוך מקום אמיתי, מתוך מקום של כנות ואותנטיות, מתוך מקום של אהבה, החופש שקיים בנו הוא האפשרות להיות עצמנו, מי שאנחנו באמת.

חופש.